מרפאת האף, אוזן וגרון, ד"ר אחמד טאהא

תחומי התמחות וטיפולים

ראש צוואר

גוש בצוואר

מישוש גוש בצוואר יכול להיות מאוד מדאיג, ואנו נוטים לדאוג באופן טבעי מהתרחיש הגרוע ביותר, אולם זו לא תמיד המצב.

חשוב מאוד שאם מרגישים גוש בצוואר, מסיבה לא ברורה לנו, יש לפנות לבדיקת מומחה בתחום בהקדם האפשרי. גוש צוואר שלא חולף, או פחות קטן בגודלו תוך שבועיים חייב לעבור הערכה.

ישנן סיבות רבות לגושים בצוואר. סיבות שפירות (לא סרטניות) יכולות לכלול בלוטות לימפה דלקתיות או תגובתיות וציסטות מולדות (הקיימות מלידה). גושים ממאירים (סרטניים) בצוואר מייצגים לרוב סרטן שהתפשט מהפה, השקד, הלשון, הגרון או מסרטן העור.

תמונת גוש בצוואר

הפרעות בבלוטת התריס

בלוטת התריס היא חלק מהמערכת האנדוקרינית (ההורמונלית) של גופנו והיא ממוקמת במרכז בסיס הצוואר שטחית וצמודה לחלק העליון של קנה הנשימה שלנו. הבלוטה מורכת משתי אונות, ימין ושמאל, ויש לה מראה של פרפר. גודל ממוצע של כול אונה 5X2X1.5 ס״מ. תפקידה העיקרי הוא לשחרר הורמון התריס המווסת כמה מתפקודי גופנו כולל נשימה, קצב לב, משקל גוף, נפח וחוזקת שרירים, מערכת העצבים שלנו, טמפרטורת הגוף, המחזור החודשי וכולסטרול, ועוד..

בעיות בבלוטת התריס יכולות להיות קשורות לתפקוד שלה (פעילות יתר או תת פעילות), לגדילת יתר (זפק), או עקב גידול בבלוטה.  

התסמינים הקשורים לפעילותה מחולקים לשתי קטיגוריות:

פעילות יתר (היפרתירואידיזם)

רעד, עַצבָּנוּת, היפראקטיביות, איבוד, שיער, ירידה במשקל, חרדה או שינוי במצב הרוח, הפרעה במערכת העיכול כגון שלשולים, הפרעת במחזור הוסת – ירידה עם הפסקת המחזור.

תת פעילות (היפותירואידיזם)

הפרעת שינה, עלייה במשקל, עייפות וחולשה, עור או שיער יבשים, דִכָּאוֹן, רגישות לקור, הפרעות במערכת העיכול – עצירות, כאבי פרקים ושרירים, מחזורים תכופים וכבדים.

במידה ונתקלים בסימפטומים, קל לבצע בדיקת דם כדי להעריך את רמות הורמון בלוטת התריס שלנו.

הגדלה של בלוטת התריס עלולה לעיתים לגרום לתסמינים משניים ללחץ מקומי כמו קשיי נשימה במיוחד בשכיבה, קשיי בליעה, קוצר נשימה ולחץ בצוואר או הרגשת מלאות. אולטרסאונד של בלוטת התריס היא בדיקת הבחירה להערכת מבנה הבלוטה.

גושים בבלוטת התריס שכיחים ונמצאים אצל עד 70-80% מהאנשים בבדיקת אולטרסאונד, ובד״כ ללא תסמינים. לרוב הם שפירים ורק 5% יכולים להיות סרטניים. הערכה וטיפול בגושים של בלוטת התריס מתבצעת בד״כ ע״י כירורג ראש צוואר.

תמונת הפרעות בבלוטת התריס

בלוטות יתרת התריס (פרא-תיירויד)

בלוטות הפרתירואיד, כמו בלוטת התריס, הן חלק ממערכת ההורמונים (האנדוקרינית). לכ-85% מאיתנו יש 4 בלוטות קטנות הממוקמות בדרך כלל בצוואר מאחורי בלוטת התריס. הם בדרך כלל בגודל של גרגר אורז ושוקלים בממוצע כ-50 מילי-גרם.

תפקיד בלוטות אלו הוא ווסות רמות הסידן בגופנו. הם מסוגלים לעקוב אחר רמות הסידן בזרם הדם שלנו ולווסת את רמות הסידן בהתאם. 

לסידן מספר תפקידים חשובים בגופנו, כולל:

  • עוזר ליצור אנרגיה חשמלית למערכת העצבים שלנו
  • עוזר ליצור אנרגיה חשמלית למערכת השרירים שלנו.
  • מספק כוח לעצמות שלנו (מערכת השל)

בעיות בבלוטות הפרא-תירואיד קשורות לרוב לגידול שפיר (לא סרטני) של אחת או יותר מהבלוטות. זה ידוע בתור אדנומה של הפארתירואיד. לרוב מתגלה כממצא אקראי בבדיקת דם אקראית. אחרים עלולים לפתח תסמינים של עודף סידן כולל: כאבי עצמות, עייפות, השתנת יתר, שינוי במצב הרוח, אבנים בכליות, עצירות. במידה ורמות ההורמון היו גבוהות לתקופה ממושכת, יכול לגרום למחלה שנקראת אוסטאופורוזיס (עצמות חלשות/שבירות).

טיפול באדנומה של הפרתירואיד הוא ניתוח להסרתה. איתור הבלוטה החולה יכולה להיות מאתגר, ולכן ניתוח זה מבוצע ע״י כירורג ראש צוואר מנוסה.  

תמונת בלוטות יתרת התריס (פרא-תיירויד)​

מחלות בלוטות הרוק

בלוטות הרוק שלנו מייצרות רוק המסייע לעיכול האוכל, שומר על לחות הפה שלנו ושומר על שיניים בריאות. יש לנו שלושה זוגות של בלוטות רוק ראשיות; הפרוטיד, התת-הלסת והתת-לשוניות. בלוטות הפרוטיד ממוקמות קדמית לאוזן עד ללסת תחתונה. בלוטות תת-הלסת והתת-לשוניות ממוקמות מתחת ללסת. יש לנו גם אלפי בלוטות רוק קטנות הממוקמות בחלל הפה והלוע.

הגדלת בלוטות הרוק יכולה להיות שפירה עקב זיהום מאבנים החוסמות

את מעבר הרוק או בגלל תהליך דלקתי. גידולי בלוטות הרוק הם שפירים (לא סרטניים) או ממאירים (סרטניים). רובם אינם סרטניים ומתרחשים לרוב בבלוטת הפרוטיד.

הטיפול בגידולי בלוטת הרוק הוא בדרך כלל ניתוח להסרת הגידול, וייתכן שיידרשו טיפולים נוספים.

ניתן להסיר אבני בלוטות הרוק בהתאם לגודל כדי למנוע את החסימה והזיהום הבאים. אם האבן גדולה מדי והמטופל סובל מזיהומים חוזרים אזי ניתן להציע ניתוח להסרת בלוטת הרוק

מחלות בלוטות הרוק ​

לוע

כאבי גרון

כאבי גרון לרוב נגרמים מזיהום מקומי ויראלי (הצטננות או שפעת), או חיידקי. כאב זה מחמיר בזמן בליעה. הכאבים לרוב חולפים עצמונית, אך במידה ומדובר בזיהום חיידקי יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי לאחר אבחנה והערכה.

כאב גרון שנמשך ואינו משתפר עם טיפול כגון אנטיביוטיקה וטיפול בנוגדי כאבים חייב לעבור הערכה ע״י רופא אף אוזן וגרון. מעשנים ושותי אלכוהול הם בסיכון יתר לפתח מחלה ממארת של איזור חלל הפה והלוע.

תמונת כאבי גרון

דלקת גרון

דלקת גרון היא דלקת של השקדים הגורמת לנפיחות ותפיחות רקמת השקדים, כאב גרון, קושי בבליעה והופעת קשרי לימפה רגישים בצוואר. דלקת שקדים נגרמת בעיקר על ידי וירוסים נפוצים, אך גם חיידקיים יכולים להיות הסיבה. זיהום זה נפוץ ביותר בילדים בגילאי הגן ועד הבגרות.

טיפול מתאים בדלקת שקדים תלוי בגורם, לכן חשוב לקבל אבחון מהיר ומדויק. כשמדובר בדלקות חיידקיות חוזרות, אנחנו שוקלים ניתוח כריתת שקדים.

תמונת דלקת גרון

צרידות

קול צרוד הוא מצב שכיח הנחווה לעתים קרובות ע״י אנשים רבים. תסמין זה נובע בדרך כלל ממחלה המערבת את מיתרי הקול. סיבות נפוצות שיכולות לגרום לצרידות: דלקת של תיבת הקול (בדרך כלל גורם ויראלי), נגע שפיר מעל מיתרי הקול, נגע ממאיר או קדם ממאיר של מיתר הקול, ותגובה דלקתית לא זיהומית מקומית מצרבת קשה למשל. כול צרידות שנמשכת מעל כשבועיים מצריכה הערכת מיתרי הקול באמצעות חיזיון ישיר של המיתרים ע״י אינדוסקופיה גמישה (לארינגוסקופיה), בדיקה המבוצעת ע״י רופא אאג.

תמונת צרידות

אף וסינוסים

חסימה אפית​​

״אף סתום״ נגרם לרוב מחסימה מכנית של מחיצת האף (עצם וסחוס) שסוטה וחוסמת את אחד מנחירי האף או לעיתים את שניהם. בנוסף מבנים בשם מדפים תחתונים יכולים להוות גורם חסימה נוסף במיוחד במטופלים עם רקע אלרגי. רקמת אדנואיד (שקד שלישי) היא סיבה נוספת לחסימה אפית ויותר נפוצה בקרב ילדים.

אלרגיה בחלל האף הינה סיבה נוספת לחסימה אפית משנית לגודש ריריות שמגיבים לאלרגנים שונים. גורמים נוספים כמו פוליפים אלרגים, פוליפים לא אלרגים, וגידולים בחלל האף והסינוסים יכולים לגרום לחסימה אפית.

חסימה אפית​​​

נזלת אפית ​

נזלת היא ירידה של נוזלים מהאף. נזלת יכולה להיות שקופה, סמיכה, לבנבנה, מוגלתית צהובה או ירוקה. הנזלת יכולה להיות קדמית או אחורית היורדת בגרון. זו סיטואציה היכולה להיות מאוד מציקה ומביכה למטופל. נזלת לרוב נגרמת מזיהום ויראלי, אך יכולה להיות על רקע זיהום חיידקי, או תגובה אלרגית.

נזלת אפית ​​

דמם אפי​

בקרב ילדים דימום מהאף קשור לעיתים קרובות לטראומה פשוטה (כמו חיטוט באף או חבלה קלה) בקדמת האף שבה יש כלי דם עדינים שנפתחים ומדממים. במבוגרים הסיבה הנפוצה זה לחץ דם גבוה, טיפול במדללי דם, ובעיות דימום תורשתיות. במקרים נדירים זה יכול להיות משני לבעיה חמורה כמו סרטן שפיר או ממאיר בחלל האף.

רוב דימומי האף ניתנים לשליטה בקלות בעזרת לחץ מקומי ואמצעים אחרים. עם זאת, דימומי אף משמעותיים עלולים היות מסכני חיים ויש לפנות לבדיקת רופא מומחה בתחום.

דמם אפי​​

אלגיה אפית

אלרגיות מתרחשות כאשר המערכת החיסונית שלנו מגיבה לחומר זר כגון אבקה, אבק, או שיער חתול. המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים המזהים אלרגן מסוים כמזיק, ואז מתפתחת תגובה של המערכת החיסונית שעלולה לגרום לדלקת בסינוסים או בדרכי הנשימה שלנו.

נזלת אלרגית גורמת לסימפטומים כמו התעטשות, גירוד באף, בעיניים או בגג הפה, אף סתום ועיניים דומעות, אדומות או נפוחות. בעוד שלרוב אלרגיה לא ניתנות לריפוי, טיפולים יכולים לעזור להקל על תסמיני האלרגיה.

אלגיה אפית​

דלקת מערות האף (סינוסיטיס)

זוהי דלקת המערבת את ריריות הסינוסים וגורמת לתפיחות ובסופו של דבר לחסימת ניקוז הסינוסים. לאחר חסימת ניקוז הסינוס מתפתחים סימפטומים של הפרשה מוגלתית, כאבי ראש, ויתכן חום גבוה.

לסינוסיטיס כרונית ולסינוסיטיס חריפה יש סימנים ותסמינים דומים, אך סינוסיטיס חריפה היא זיהום זמני הקשור לעתים קרובות להצטננות. הסימנים והתסמינים של סינוסיטיס כרונית נמשכים לפחות 12 שבועות, אך ייתכן שיש לך מספר אפיזודות של סינוסיטיס חריפה לפני התפתחות סינוסיטיס כרונית

דלקת מערות האף (סינוסיטיס)​

ירידה או איבוד חוש הריח

זוהי תלונה שנהייתה נפוצה לאחר עידן הקורונה. ירידה בחוש הריח יכולה להיות הולכתית או עצבית. הראשונה נגרמת כתוצאה מחסימה אפית מכנית כמו זיהום ויראלי חריף או תגובה אלרגית. השניה נגרמת מנזק עצבי שיכול להיות משני לזיהום ויראלי, ירידה בתפקוד המוחי, חבלה, או חשיפה לטוקסינים.

ירידה או איבוד חוש הריח​

אוזניים

כאב אוזניים

כאב אוזניים יכול לגרום לאי נוחות משמעותית למטופל, ולעיתים קרובות קשה למצוא את הסיבה לכאב מהסיבה שהאוזן מחולקת לאוזן חיצונה, תיכוני ופנימית וכול מרכיב יכול להוות מקור לכאבים. בנוסף, כאב אוזניים יכול להיות מוקרן מאזור חיצוני כגון שיניים, צוואר, לסת, וגרון.

כאב אוזניים​

הפרעת שמיעה

ירידת שמיעה במבוגרים הינה נושא נפוץ וייתכן שהמטופל לא יבחין תחילה בבעיה, לעומת בני משפחה וחברים שכן שמים לב.

שתי הקטגוריות של אובדן שמיעה הן הולכתי ותחושתי. אובדן שמיעה הולכתי משמעותו שהקול אינו מועבר מהסביבה לאוזן הפנימית. בדרך כלל זה נגרם מבעיות בתעלת האוזן כגון פקק שעווה, בעיות באוזן תיכונה כגון הצטברות נוזלים או נזק לעצמות השמיעה. כולסטאוטומה ואוטוסקלרוזיס הן שתי סיבות נוספות שיכולות לגרום לירידת שמיעה

הולכתית ועלולת להצריך ניתוח. אובדן שמיעה תחושתי-עצבי הוא כאשר יש בעיה באוזן הפנימית או בעצבי השמיעה. הסיבות כוללות חשיפה לרעש, הזדקנות, מחלת מנייר ותופעות לוואי תרופתיות.

הפרעת שמיעה​

הפרעת שמיעה בילדים

בד״כ זו ירידת שמיעה הולכתית, שלרוב נגרמת מהצטברות נוזלים באוזן תיכונה מסיבות אנטומיות הקשורות לגיל צעיר. אנחנו עוקבים אחרי הירידת שמיעה, ובימדת הצורך מתערבים כירורגית כדי לנקז נוזלים אלו.

תמונת נוזלים באוזניים, הפרעת שמיעה בילדים​

דלקת אוזניים

דלקת אוזניים יכולה להיגרם מוירוס, חיידק או פטרייה.

דלקת אוזניים חיצונה, הידועה גם בשם "אוזן השחיינים" מתרחשות לעיתים קרובות לאחר חשיפת האוזן למים, אך זה לא תמיד המקרה. זיהומים אלו מערבים את תעלת האוזן ובמקרים חמורים יכולים להתפשט ולערב את האפרכסת ואת תנוך האוזן.

דלקות אוזניים תיכונה מתרחשת מאחורי עור התוף של האוזן ושכיחה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, אך יכולה להופיע בכל הגילאים. בדרך כלל, יש מוגלה מאחורי עור התוף שגורמת לכאבים או לנקב והפרשה מהאוזן.

דלקת אוזניים​

טנטון

טינטון הוא מצב פיזיקלי שבו המטופל חווה רעשים או צלצולים באוזניים או בראש בהיעדר מקור חיצוני. רעשים נפוצים כוללים צלצול, זמזום, שריקה, או שאגה. זה יכול להיות מאוד מתיש, ולהשפיע על היכולת שלנו לתפקד ביומיום, ובעיקר לישון בלילה.

טינטון משקף בעיה כלשהי באוזן הפנימית או בעצב השמיעה וישנן טכניקות זמינות המסייעות למזער את השפעת הרעש. סוג אחד של טנטון הנקרא טנטון פועם, המסונכרן עם פעימות הלב, מצריך בירור לבעיה לבבית או בעיית כלי דם.

טנטון​

ילדים

נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה (OSA) בילדים

אצל ילדים, דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) הוא לרוב תוצאה של שקדים או אדנואידים (שקד שלישי) מוגדלים. הורים מדווחים לעתים קרובות על תסמינים של נחירות, נשימה רועשת, הפסקות נשימה במהלך השינה ותנועות יתר בזמן שינה.

לעתים קרובות תסמינים אלו הם קלים ועוברים עם גדילת הילדים. עם זאת, אם לילד שלך יש OSA זה יכול לגרום לעיכוב גדילה ובעיות רפואיות נוספות.

אם לילדך יש תסמיני  הפסקות נשימה, חשוב להעריך אותם כדי להבטיח שהבריאות, הרווחה וההתפתחות שלהם לא יושפעו.

נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה (OSA) בילדים​

כיצד מאובחנת OSA בילדים?

כאשר מעריכים את ילדכם לדום נשימה בשינה, ד"ר טאהא משתמש לעתים קרובות במצלמה זעירה כדי להסתכל לתוך האף והגרון שלהם. תצוגה מוגדלת עוזרת לו לזהות את ההבדל בין תסמיני אלרגיה, זיהום, או סיבות מבניות או התפתחותיות.

לאחר הבדיקה, הוא עשוי להפנות את ילדך לבדיקות נוספות (כגון בדיקת אלרגיה או בדיקת מעבדת שינה) לפני הגעה לאבחנה סופית. בהתבסס על תוצאות אלו והמידע המסופק מההורים, ד"ר טאהא יכול להבין טוב יותר את התמונה ולייעץ אילו טיפולים מתאימים ביותר לשיפור מצבו.

כיצד מאובחנת OSA בילדים?​

כיצד מטפלים בהפסקות נשימה בילדים?

קיימות מספר אפשרויות ניהול וטיפול שאינן ניתוחיות שד"ר טאהא יכול לספק, כולל ניהול אורח חיים לילדים שמנים, ועד ניתוח להסרת שקדים מוגדלים ואדנואידים (שקד שלישי). כל ילד הוא שונה, והטיפול והניהול המומלצים תלויים במצבו של אותו ילד.

כיצד מטפלים בהפסקות נשימה בילדים?​

ירידת שמיעה ועיכוב דיבור בילדים

עולה החשד לירידת שמיעה ועיכוב בדיבור בקרב ילדים כאשר ההורה, הבייביסיטר או הגננת מבחינים באחד מהדברים הבאים:

  • הילד מדבר פחות מילים מבני גילו.
  • הילד פחות מגיב להוראה מדוברת במסגרת קבוצתית.
  • אנשים מחוץ לתא המשפחתי אינם מבינים את הילד בקלות.

אם אתה מאמין שלילד שלך יש עיכוב בדיבור, עדיף לדון בכך עם רופא המשפחה שלך בשלב ראשון כדי לשלול עיכובים התפתחותיים אחרים. אם אין חשד לעיכוב התפתחותי כללי, עליך לבקש הפניה לבדיקת שמיעה והתייעצות עם מומחה לאוזן, אף וגרון.

תמונת שמיעה ודיבור לילדים, ירידת שמיעה ועיכוב דיבור בילדים​

טיפול

תחילה עוקבים אחרי הנוזלים, במידה והם לא נסוגים ובדיקת השמיעה מראה ירידת שמיעה והילד מראה סימנים של עיכוב בדיבור מומלץ אז ללכת לכיוון התערבות כירורגית – הכנסת כפתורים (VT) לאוזניים. הכפתור זה צינורית זעירה המוכנסת לעור התוף ומאפשר לנוזל להתנקז החוצה וכך האוזן תיכונה חוזרת למצב הטבעי שלה עם אוויר ללא נוזל. זהו הליך פשוט של אשפוז יום כירורגי המבוצע בהרדמה כללית (טשטוש), ולרוב הילד לא מתלונן על כאבים אחרי. הכפתורים נשארים במקום בין 6-18 חודשים ואז נפלטים  עצמונית.

תמונת נוזלים באוזניים, הפרעת שמיעה בילדים​

הפרעות שינה

בעיות שינה

בעיות שינה הן מצבים שמשפיעים על האופן שבו אנו ישנים. יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הבריאות הכללית שלנו, כולל בריאות הלב והתפקוד הנוירולוגי, כמו גם להשפיע על היכולת שלנו לנהוג בבטחה.

בעיות שינה עשויות להופיע בכמה אופנים. חלק מהתסמינים הנפוצים יותר כוללים: ישנוניות מוגזמת בשעות היום, נשימה לא סדירה, נחירות או תנועות מוגברות במהלך השינה, קשיי הירדמות ואירועי התעוררות חוזרים במהלך הלילה.

גם הפרעות במצב הרוח וכאבי ראש יכולים להופיע.

הפרעות שינה נפוצות כוללות:

  • נדודי שינה: קושי להירדם או להישאר ישן לאורך כל הלילה.
  • דום נשימה בשינה: דפוסי נשימה חריגים במהלך השינה וחסימת זרימת אוויר עד הפסקת נשימה בשינה.
  • תסמונת הרגליים חסרות המנוחה:  זהו סוג של הפרעת תנועת שינה שבה יש דחף להזיז את הרגליים תוך כדי ניסיון להירדם.
  • נרקולפסיה: מצב המוגדר על ידי ישנוניות קיצונית במהלך היום והירדמות פתאומית במהלך היום.

 

הטיפול כולל גישה רב תחומית הכוללת רופא שינה ורופא אף אוזן גרון המתמחה בהפרעות שינה.

הגישה לבעיות שינה משתנה בין ילדים למבוגרים. בדיקת מעבדת שינה הכרחית לאבחנה. מספר אפשרויות, ניתוחיות ולא ניתוחיות,  לטיפול בתסמונת זו קיימות. הטיפול צריך להיות ״תפור״ לחולה הספציפי.

תמונת בעיות שינה ​

טופס יצרת קשר

מרפאת אף אוזן וגרון בלב הארץ - ראש העין