התסמינים הקשורים לפעילותה מחולקים לשתי קטיגוריות:

פעילות יתר (היפרתירואידיזם)

רעד, עַצבָּנוּת, היפראקטיביות, איבוד, שיער, ירידה במשקל, חרדה או שינוי במצב הרוח, הפרעה במערכת העיכול כגון שלשולים, הפרעת במחזור הוסת – ירידה עם הפסקת המחזור.

תת פעילות (היפותירואידיזם)

הפרעת שינה, עלייה במשקל, עייפות וחולשה, עור או שיער יבשים, דִכָּאוֹן, רגישות לקור, הפרעות במערכת העיכול – עצירות, כאבי פרקים ושרירים, מחזורים תכופים וכבדים.

במידה ונתקלים בסימפטומים, קל לבצע בדיקת דם כדי להעריך את רמות הורמון בלוטת התריס שלנו.

הגדלה של בלוטת התריס עלולה לעיתים לגרום לתסמינים משניים ללחץ מקומי כמו קשיי נשימה במיוחד בשכיבה, קשיי בליעה, קוצר נשימה ולחץ בצוואר או הרגשת מלאות. אולטרסאונד של בלוטת התריס היא בדיקת הבחירה להערכת מבנה הבלוטה.

גושים בבלוטת התריס שכיחים ונמצאים אצל עד 70-80% מהאנשים בבדיקת אולטרסאונד, ובד״כ ללא תסמינים. לרוב הם שפירים ורק 5% יכולים להיות סרטניים. הערכה וטיפול בגושים של בלוטת התריס מתבצעת בד״כ ע״י כירורג ראש צוואר.